בחרתי ?







" כל הכבוד לך על הבחירה "

" לא בחרתי "

" מה זאת אומרת לא בחרת, ברור שבחרת "

" לא בחרתי וזה מה שזה "

" אני לא מבין/ה, איך עושים שינוי כזה ולא מבחירה ? "

" הנה אני כאן, עברתי טרנספורמציה ולא עשיתי זאת מבחירה "

זהו דיאלוג אוטומטי חוזר ונשנה שהתקיים מאות פעמים בחיי בשנים האחרונות. בכל פעם הוא נראה / נשמע די דומה וסופו שהוא משאיר את שני הדוברים [ אני היא אחת מהם ] מבולבלים וחסרי עוצמה.



יום שישי, תשע בערב, דירה תל אביבית מלאת אור ושתי חברות טובות. שיחה של אחרי ארוחת ערב טעימה.


" בואי נחזור אחורה לרגע הבחירה "

" אני אומרת לך – לא הייתה שם בחירה "

" ואני אומרת שהייתה, בואי נחזור ונראה מה היה שם "

" בסדר "

" ספרי לי מה היה רגע לפני היציאה למסע "

אני מתארת ברפרוף כמה שנים ובפירוט כמה רגעים

" ...ואז קראתי... ", אני משתפת, " ... יומן של מישהי שבאה מרקע דומה לשלי ובו היא מספרת את אירועי חייה בשלבי היציאה מהארון... "


ואז


בום טרח

קול נפץ נשמע בלבי


אני זוכרת

אני ממש זוכרת

אני זוכרת את הרגע במדויק


ישבתי אז מול המסך נרגשת וטעונה, קוראת עוד ועוד ולפתע קולטת, אבל ממש קולטת, כמו בול פגיעה של חץ במרכז המטרה – היא מתמודדת, אני לא.

ברגע ההוא נפל הפור. מי שאני מעתה זו מי שמתמודדת ולא מישהי שנמנעת מהתמודדות.

מאותו הרגע, לפני קצת יותר מחמש שנים, ועד לרגע הזה ממש בו נכתבות המילים הללו, כל מה שאני עושה זה להתמודד.


הבחירה לא הייתה מי אני או מה אני או מה זה אומר שאני אני או מי הייתי ומי אהיה או כל גרסא אחרת.

הבחירה הייתה – אני מתמודדת !

היו רגעים קשים, רגעים שבירים, רגעים של אימה, פחד, חרדה, מצוקה, תחושת כשלון קשה, אובדן אמונה, אובדן דרך......

הבחירה נותרה כשהייתה – אני מתמודדת !


לעתים אני מקשה עם עצמי עד למאוד. לעתים אני

מענישה את עצמי

מענישה את סביבתי

מענישה כל מה שזז....


מתמודדת


שונאת את עצמי מעת לעת

קורה ואני תוקעת בעצמי סיכות של רעל

עצובה לעתים

בודדה לעתים

מוזרה לעתים

נסוגה לעתים

מתמודדת !

בחרתי, ועוד איך בחרתי

ומאז

מתמודדת !


[ מוקדש באהבה רבה ל ע. ו א. ]

.


אין תגובות:

פרסום תגובה