אהבה ואבירים









סיפרו לי שתהליך מעבר מגדרי המכונה לא פעם שינוי מין מהווה גיל התבגרות שני. עליך לעבור שוב את גיל ההתבגרות. את חווה מחדש את גיל ההתבגרות כמו כל ילדה מתבגרת. לא אהבתי לשמוע את זאת. לא אהבתי לחשוב שאני ילדה. שאני בת עשרה. האדם הבוגר ( וגם מבוגר – עלי להודות ) שבי לא רצה אז ולא ממש שש גם היום להכיר בעצמו כנערת טיפש עשרה.

אז מה ? ההתנגדות שלי לקבל את התפיסה הזו לא ממש שינה את קיומה. כל שההתנגדות יכולה לעשות היא להעצים סבל ולהאריך את התהליך.

זו לא תקופה קלה או פשוטה. גיל ההתבגרות הוא סוג של חרא רוב הזמן. זהות חדשה הולכת ומתגבשת והיא רכה ופגיעה. הפגיעות והרכות אמורים היו להיות נחלתם של ילדים ולא של מבוגרים. אני אמורה הרי להיות אישה בוגרת ובשלה וכך מצפים ממני להיות.

אבל אני לא.

אני אישה צעירה ולא מגובשת הנעה בעולם של מבוגרים. עולם של זיונים. של תשוקות. של הבנה מאוחרת ונואשת שחום ואינטימיות הם מוצרים נדירים ושלחטוף ארוחה קצרה בדרך למיצוי התשוקה עדיף על פני כאב ישן של ציפיה שאין לה מענה.

אלוהים מרחם על ילדי הגן ( לא בתקופה שבה אמהות רוצחות את עולליהן ) ..... ועל המבוגרים לא מרחם עוד. והנה אני לא בתקופה בחיי שבה אלוהים עוד מרחם עלי. אבל אני עדיין ילדה שזקוקה לרחמים והרבה.

אני רוצה רומנטיקה. אני רוצה אהבה. אני רוצה אביר שלא חושב שהוא הזין של עצמו וזהו. אני זקוקה ליותר מאשר יין וסושי של טקטיקת ריכוך לקראת הזיון הצפוי. אני מצפה למצוא מבט מעריץ בעיניים שחושב שלגעת לי ביד זו פסגה של שאיפה וכמיהה.

כל מה שאני פוגשת הוא אחר. אני פוגשת ציפיה להיות זיון אקזוטי עם פנטזיה מינית. אולי אני אחראית לזה גם. לא יודעת לומר. מה שמצוי מולי זה עולם גברי של תשוקה שאינה רואה אותי אלא את עצמה. הגברים שמבטיחים לי גן עדן רואים תמונה בדמיונם ומצפים שאוהב את גן העדן של חלומם. הם משוכנעים שאני אהנה ממה שהם מאמינים שיענג אותי.

שמעתי שנשים רבות כיום נוהגות כך. לומדות או מפנימות יחס למגע ולמין כאל צלחת חומוס. ארוחה טעימה שאחריה נפרדים מהמסעדה והולכים הלאה עם החיים ללא המלצר.

ואני ? אני חולמת על אביר ריגשי שיבין אותי, יכיל אותי ויאהב פשוט להיות איתי.

גיל ההתבגרות או חלום אמיתי שחשוב לשמור עליו ולא להכנע למציאות של עולם המבוגרים ולוותר עליו בתמורה לזיון "חלומי" ?

אני אוחזת בחלום גם כי לא אוכל אחרת וגם כי אני באמת רוצה אותו גם אם זה אומר שאני בעצם בת 15 ולא בת אחרי שלושים ....

אז אני אדם מבוגר מחד וילדה מתחילה בעולם המשיכה הגברית מאידך. מנת הסבל שלי שלמה ומלאה גם ללא הצורך להוסיף עליה התנגדות לקבלת התהליכים העוברים עלי ללא קשר למה אני רוצה או חושבת אודותם.

אוי אביר יקר שלי הרוצה לאהוב אותי באמת ובתמים – היכן אתה ?

אין תגובות:

פרסום תגובה