התחלה חדשה







זכורה לי מרצה שסיפרה כי דמיון האדם הוא ממלכה של אפשרויות המורכבת כולה ממה שהעין ראתה והאוזן שמעה, ממה שטעמנו וממה שהרחנו. היצירה החדשה אינה מצייתת לחוקי הזמן והמרחב או לסדר המוכר של המציאות ועשויה לבטא אפשרויות פנטסטיות. יחד עם זאת, מקור חומריה הוא ההתנסות החושית בעולם ומרכיביה הם חיבור של מוכר ומוכר ללא בהכרח מוכר.

הצד השני של הנהר עשוי להיות מאוד דומה. שום מרכיב של המציאות אינו בנוי מחומרים שלא הכרתי קודם לכן. מה שהשתנה במידה רבה זו החוויה. הסידור הקודם של אותם החומרים אינו נראה ברור עוד. נקודת המבט אחרת ומאפשרת הבחנה עדינה יותר בפרטים כמו גם מפגש עם היבטים שונים של אותם החומרים. סידורי החומרים אינו נראה דומה עוד.

הכל חדש ודבר אינו חדש. חומרי המציאות אולי לא השתנו ובזה אין חדש. נקדות המבט אליהם, ארגונם, היחס הריגשי אליהם, הנסיון לסדרם מחדש – כל אלו הם חדש. מאוד חדש.

מה שהשתנה אלו לא האפשרויות. לא המכלולים האפשריים. לא החופש לבחור. מה שהשתנה אלו כללי הארגון והסדר. מה שהשתנה הוא אופן הפנמת החוויה והפרשנות לה. החוויות האפשריות עתה לא היו כלולות בארגון הקודם של החיים. הגשמות שנראו בלתי אפשריות הופכות עתה לעתיד אפשרי ומרגש.

שיחות חדשות התעוררו. שיחות עתיקות גוועו. למה הדבר דומה ? למי שהפך הורה. שיחות ישנות של קיום בודד גוועות [ לא כולן ]. שיחות חדשות לחלוטין של משמעות החיים והרכבם בקיום משפחתי מופיעות.

שיחת ה- " מי אני " עברה תמורה. מרכיבים מסוימים עזבו את המחשבה ואינם כלולים בה עוד. מרכיבים חדשים הופיעו והם כלולים בשיחה. מרכיבים מתוך מציאות ואפשרויות שתמיד מתקיימות להן במרחב החיים ועתה החלו לאכלס את דמיוני והרהוריי.

האם מתחולל " שינוי אמיתי " ? מהו שינוי אמיתי ? שינוי הוא אפשרות או אשליה ?

שאלה עתיקה ולה אינספור פתרונות. יש שיאמרו שכן. יש שיאמרו שלא. יש שיאמרו שכן אך לא מעבר לאשלית מראית הדברים. אשר לי – אני יודעת [ לא מאמינה או מנחשת או מוליכה שולל ] ששינוי קיים. שינוי של ממש.

חלקו הוא התבגרות. חלקו מעוצב בידי חוויה. חלקו נגזר משינוי משמעותי בכללי משחק החיים [ פציעה חמורה, מחלה, מוות של אדם קרוב, קידום לעמדת ניהול במקום העבודה ... ]. חלקו הוא פינוי ה "לא אמיתי" ל "אמיתי" [ שם מצויה טענת ה – " אין שינוי " של חלק מהטוענים שמה שהיה הוא שיהיה ] וסילוק אשליה למה שהיה שם תמיד בתשתית הדברים והקיום.

שינוי הוא מציאות. השינוי קיים. גם אם שינוי הוא התבגרות מעוצבת בידי חוויות משמעותיות המקרב/ מרחיק אותנו מעצמנו – הרי שהוא ישנו [ ובלעדיו לא תתכן תקווה או אמונה ].

הצד השני של כל נהר [ יציאה מארון, הורות, רכישת מקצוע, הגירה לניכר/מולדת, מוות ... ] מייצר שינוי. שינוי אמיתי. הצד השני של הנהר הוא הזדמנות. תמיד הזדמנות. כמו צומת אמיתית ולא מדומה. צומת לחיים אחרים [ טובים יותר או פחות / "אמיתיים" יותר או פחות ].

הדמיון הוא תרכובת של חומרים מהמציאות החושית למבנה תודעתי אישי. כל אדם אחראי למבנה שלו ויכול לעצבו [ גם הקורבן שחש חסר אונים הוא ארכיטקט של מבנה תודעה בדמיונו ].

הצד השני של הנהר אותו חציתי לאחרונה הוא עולם מרתק ומסתורי של הרבה חדש. יש בידיי הזדמנות ליצור מבנה תודעה חדש. חלקו הזמין עצמו אלי [ זה החלק הכי נעים ] וחלקו מוגש לפתחי לעבודה מודעת ויצירה.

מרחב האפשרויות גדל והתעצם והוא מרגיש הרבה יותר קרוב אצל עצמי.

עבודה רבה ממתינה לי עתה.

אין תגובות:

פרסום תגובה